נח"ל

ערך זה עוסק בנוער החלוצי הלוחם (נח"ל). אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נח"ל (פירושונים).

נוער חלוצי לוחם

סמל הנח"ל
פרטים
כינוי	בנג"ע (בן גרעין)
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	מסלול נח"ל
בסיס האם	מחנה דורי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	19 באוגוסט 1948 – הווה (77 שנים)
מקים היחידה	סא"ל אלחנן ישי
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
כוח אדם	בני גרעיני נח"ל ובוגרי תנועות נוער בישראל
פיקוד
יחידת אם	מערך מגן
דרגת המפקד	רב-סרן
מפקדים	מפקדי הנח"ל
עיטורים
פרס ישראל (1984)

נוער חלוצי לוחם (בראשי תיבות: נח"ל) הוא מסגרת בצה"ל דרכה מתגייסות יחד קבוצות של תנועות וארגוני נוער (הנקראות גרעין נח"ל) ובאמצעות המסגרת שומרים על שלמות הקבוצה ומשלבים בין משימה צבאית לבין משימה לאומית, כיום בתחומי החינוך וההתיישבות.

במקור היה הדגש על משימה התיישבותית ומאז שנות ה-90 הסיט הנח"ל את משימתו המרכזית לעשייה חינוכית בקהילה.

ב־1982 הוקמה חטיבת הנח"ל כחטיבת חי"ר על בסיס בני נח"ל. משנות התשעים נקלטו בחטיבה חיילים ללא שיוך לנח"ל.

היסטוריה

הנח"ל נוסד באישורו של דוד בן-גוריון ב-19 באוגוסט 1948 כמענה לפניית תנועות הנוער הציוניות ב-10 באוגוסט 1948, בו ביקשו ליצור מסגרת צבאית בה ישרתו חברי גרעיני הכשרה כקבוצה ולא יופרדו זה מזה^[1]. חששן של תנועות הנוער נולד כתוצאה מגיוס המוני של בני 17 לאימון צבאי מרוכז במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ביוני 1948, במטרה להכין עתודה שתוכל להתגייס באופן מיידי אם יורע המצב בחזיתות. היענות בני הנוער הייתה גדולה ותנועות הנוער חששו מהתפזרות הגרעינים ההתיישבותיים במסגרת נטולת רעיונות חלוציות^[2]. תנועות השומר הצעיר והמחנות העולים סירבו בתחילה להצטרף להסדר של הנח"ל מחשש שהוא יפגע בגרעיני ההכשרה שלהם וישמש תחליף לפלמ"ח אותו ביקש בן-גוריון לפרק ועד אז נשא את דגל ההתיישבות החלוצית.

חיילי הנח"ל עברו אימונים של כחודשיים עד שלושה חודשים, ולאחר מכן יצאו לתשעה חודשים ליישובי ספר למלא תפקידים צבאיים, לעבוד בחקלאות ולהשלים את הכשרתם המשקית^[3][4]. בתחילת 1949 קיים הגדנ"ע מסלול דומה לחיילי גח"ל^[5]. במהלך שנת 1949 נלקחו פלוגות של הנח"ל למשימות שונות כמו סלילת כביש בין סדום ועין גדי והכשרת אילת להתיישבות^[6]. התקווה הייתה שלאחר שנת השירות בנח"ל, יוצאי הנח"ל יישארו להתגורר ביישובי הספר, אולם תקווה זאת לא התגשמה ורוב יוצאי הנח"ל עזבו את יישובי הספר, לעיתים מיד לאחר תום שנת השירות ולעיתים מספר שנים לאחר מכן^[7]. ההערכה היא שרק כ-35% מיוצאי הנח"ל נותרו בהתיישבות.^{[דרוש מקור]}

בראשיתו, הוכפף הנח"ל לפיקוד הגדנ"ע אך מ-24 בנובמבר 1949 הופרד מהגדנ"ע ותפקד כחיל עצמאי. לאחר מספר שנים החל הנח"ל להקים היאחזויות נח"ל, שהיו מאוכלסות בגרעיניו במהלך שירותם הצבאי. שיטה זו שירתה מקרים רבים של משימות יישוב לאומיות, בשטחים בהם האוכלוסייה היהודית מדולדלת ונחשבו ליעד התיישבות מועדף. בראשית דרכו של הנח"ל, אתרי ההתיישבות המועדפים היו בעיקר בתחומי הנגב, הגליל והערבה. לאחר מלחמת ששת הימים מוקד העניין עבר אל יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן וסיני. באופן רשמי, היאחזות הנח"ל הראשונה היא קיבוץ נחל עוז^[8], אולם קיימת טענה כי קיבוץ הנח"ל הראשון הוא קבוצת הצופים ז', שהתיישבה על גבעת תל-אל-קאסר (כעת קיבוץ תל קציר), ב-6 בנובמבר 1949. נח"ל עוז הוקם בשנת 1951 מול רצועת עזה.

יחידת קדם – 101 הייתה יחידה ללא שם מהגדוד הראשון של הנח"ל, שפעלה משנת 1950 עד 1953. עיקר פעילותה במתארי פשיטה ומארב מעבר לקווי האויב הירדני והמצרי. מפקד היחידה היה דב רובין, פעלה לפני ה-101 במשימות דומות. היחידה ביצעה עשרות רבות של פעולות שלא פורסמו (להוציא פרסום בעיתונות מעת לעת), אי הפרסום היה בהנחיית ראש הממשלה דוד בן-גוריון: להתנער מהפעולות של היחידה ולא לקחת עליהן אחריות מדינית.

במהלך מלחמת סיני ב־1956 השתתפו שני גדודי נח"ל תחת פיקוד חטיבה 99.^[9]

בשנת 1960 הקים ניסים בנימין בהיותו מנהל מחלקת הנוער בקואופרציה את "הנחל התעשייתי", גרעיני נח"ל שנועדו להקים ולשלב חיילים משוחררים במפעלי התעשייה^[10] המתקדמת בארץ ישראל. בשנת 1964 קוצר שירות החובה בצה"ל. חיילי הנח"ל המשיכו לשרת שנתיים וחצי בשירות חובה וחיילות שירתו במשך שנתיים, 4 חודשים יותר משירות החובה הכללי שהיה נהוג באותה עת^[11].

לאחר מלחמת יום הכיפורים בוצעה הסבה של חיילי נח"ל רבים לשריון. ביוני 1976 הוקמו גדודי הבט"ש 931 בפיקוד צפון ו־932 בפיקוד המרכז.^[12]

במהלך מלחמת שלום הגליל ב-1982 הוקמה חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) כיחידה נפרדת מפיקוד הנח"ל. חטיבת הנח"ל כוללת את בני הגרעינים כמו גם חיילים שאינם שייכים לגרעין כלשהו ומכונים "נח"ל בקו"ם" (או "בקו"מוסטים"). בתחילת שנות ה-90 גדל חלקם היחסי של חיילי הנח"ל שאינם בני גרעינים, אולם בשנים האחרונות מגמה זו מתהפכת, וחלקם של בני הגרעינים בחטיבה ובתפקידים שונים בחיל החינוך עלה.^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]}

בשנות ה-90, העביר הנח"ל את עיקר המשקל של פעילות גרעיניו למשימות חינוכיות בקהילות אזרחיות שונות, זאת סביב הקמתן של תנועות בוגרים בתנועות הנוער המהוות את מרבית המתגייסים למסלול. תנועות הבוגרים סימנו מפנה בתפיסת ההגשמה בתנועות – מהגשמה התיישבותית להגשמה חינוכית בקהילה, ובהתאם לכך שינה גם הנח"ל את מבנהו. גם היום מהווה הנח"ל כלי להמשך הכשרתן ופעילותן של הגרעינים המשימתיים-תנועתיים בתקופת השירות הצבאי, לפיכך, המסלול בנוי כדי לעודד את המשך קיומו המשימתי של הגרעין גם לאחר תום השירות הצבאי.

כחלק מסגירת פיקוד הגדנ"ע ב־1992 הועבר באפריל 1992 בא"פ גדנ"ע במחנה בית ליד מגדנ"ע לפיקוד הנח"ל.^[13]

ב-1995 הוקמו בפרדס חנה אנדרטה ואתר זיכרון לחללי הנח"ל וחיל החינוך. במקום שתוכנן על ידי האדריכל חנן הברון, הוקמו מגדל שבבסיסו לוח זיכרון לנופלים ובו מונצחים 1008 חללי הנח"ל ו-50 חללי חיל החינוך. סביב המגדל יש מבנים בצורת חצי עיגול ובהם אודיטוריום ואולם הנצחה. האתר נראה מהאוויר כסמל הנח"ל – מגל וחרב.

בדצמבר 1996 הועבר בא"ח הנח"ל בתל ערד מאחריות פיקוד הנח"ל לחטיבת הנח"ל.^[14]

ביוני 1997 אוחד פיקוד הנח"ל עם חיל החינוך והגדנ"ע. החיל המאוחד נקרא חיל החינוך והנוער, ובראשו עמד מפקד פיקוד הנח"ל האחרון תא"ל רן גלינקא.^[15]

בעקבות ארגון מחדש של משרד הביטחון וצה"ל, פיקוד הנח"ל פורק ויחידותיו פוצלו לפיקודים המרחביים ולזרועות. מסלול הנח"ל מנוהל כיום על ידי מדור נח"ל במערך מגן בחיל החינוך והנוער – ברמת רס"ן. אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון שינה את שמו לאגף הביטחוני-חברתי.

מסלול גרעיני נח"ל

גרעין נח"ל הוא מסגרת שיתופית היוצאת מתנועות הנוער וארגוני הנוער ונתמכת על ידי הצבא ותנועות הנוער, במסגרתו בני ובנות הגרעין משרתים בצבא במסגרת הנח"ל בשילוב עם משימות חברתיות. המונח גרעין מקורו בתנועות הנוער בטרם הקמת המדינה. הכוונה לקבוצת שמיניסטים המיועדים להגשמה משותפת בדרך כלל במסגרת התיישבותית, אולם כיום ההגשמה ניתנת במשימות מגוונות בהתאם לצורכי החברה הישראלית ובבסיסה עומדת התפיסה כי הפעולה כקבוצה מהווה כוח משמעותי על פני פעולה של אדם בודד.

השירות בנח"ל מחולק לכמה חלקים: פרק צבאי ראשון ופרק צבאי שני המכונה גם "פרק המשימה הלאומית". סדר הפרקים הוא קבוע, אך ישנם שינויים באורכי זמן של הפרקים בהתאם למחזור הגיוס^[16].

עד מתגייסי נובמבר 2022 (לא כולל), היו מבצעים חברי הגרעין (הגברים) גם פרק צבאי שלישי אשר היה מכונה "פרק הבט"ש" (ביטחון שוטף), אולם מאז בוטל הפרק ומשכי השירות בפרק הצבאי הראשון והשני אורגנו מחדש.

תנועות נוער ויציאה לשנת שירות

מפקדי הנח"ל לדורותיהם

נח"ל אפריקה

בשנות ה-60 התקיים פרויקט סיוע ישראלי למדינות מתפתחות, באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, בעזרתו של חיל הנח"ל. הסיבות להקמת פרויקט זה, היו בין השאר ניסיון ליצור אזורי השפעה במדינות הגובלות והקשורות בקשרים מדיניים עם מדינות שהיו בעימות ישיר עם ישראל. פרויקט זה סייע ביצירת תדמיתה הבין-לאומית של מדינת ישראל, ופתח פתח לשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים.

תחילת הפרויקט היה בגינאה. ג'ון טאטגה, מזכ"ל האיגודים המקצועיים במדינה גילה התעניינות בחיל הישראלי ובשיטותיו להפרחת השממה, ולאחר משא ומתן נשלחה לגינאה משלחת בת ארבעה קציני נח"ל ישראלים שסייעו להקמת יחידות דומות בצבא הגנאי שאורגנו במסגרת חטיבתית בשם "חטיבת הבונים". חטיבה זו סייעה ביצירת מסגרת תעסוקתית לאלפי גינאים, קידמה את החקלאות הבלתי מפותחת למדינה, ואף אחדה בין בני שבטים שונים בעלי היסטוריה של עוינות במסגרת אחת. ג'ון טאטגה עמד בראש המסגרת ובהמלצת הישראלים קיבל דרגה מקבילה לאלוף-משנה.

עשרות משלחות נח"ל ישראליות השתתפו בפרויקט שהחל בגינאה והמשיך בקניה, טנזניה, זמביה, מלאווי, חוף השנהב, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, צ'אד, קמרון, טוגו; ומחוץ לאפריקה: איראן, סינגפור, אקוודור, בוליביה ועוד. משלחות נציגים מאותן המדינות אף הגיעו לארץ ללמוד מההיאחזויות. הנח"ל סייע ביצירת מסגרות חצי צבאיות או צבאיות, ובפיתוח שיטות חקלאיות ושיטות לבירוא יערות.

פעילותו של הנח"ל בחו"ל ובמישור הבין-לאומי נפסקה ברובה בעקבות התדרדרות יחסיה המדיניים של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, אולם רבות מהמסגרות שהוקמו המשיכו לתפקד, ואף נמשכו שיתופי פעולה מסוימים במישורים שונים. דוגמה מובהקת לכך היא קניה, שבה פעל הנח"ל, ושהייתה זו תחילת מערכת היחסים המדינית עמה, שהובילה לבסוף לשיתוף פעולה מסוים בעת מבצע יונתן לשחרור חטופי אנטבה.

הגדודים תחת פיקוד נח"ל

• גדוד 902 – גדוד האחזויות באזור כנרת, ישב בחוות כנרת.
• גדוד 903 – גדוד האחזויות בבקעה ובערבה, ישב במחנה פלס.
• גדוד 904 – גדוד היאחזויות ברצועת עזה, רפיח, אל עריש. משנות ה-80 - גדוד ההיאחזויות הצפוני.
• גדוד 905 – גדוד היאחזויות בערבה ובדרום סיני.
• גדוד 906 – בית הספר למ"כים של הנח"ל. נח"ל נגב, מחנה שבטה. ב-1968 עבר להר לבנים, ליד כרמיאל. היום גדוד בביסלמ"ח.
• גדוד 907 – גדוד האחזויות. במלחמת ששת הימים נלחם במסגרת חטיבת הנגב
• גדוד 908 – גדוד בט"ר (מחנה 80), מ-1993 בא"ח 908 (תל ערד) שפעל, בתחילה, תחת פיקוד הנח"ל.
• גדוד 910 – גדוד בט"ש. היום גדוד בחטיבת עציון
• גדוד 931 – גדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד הצפון (הוקם ב-1976). היום גדוד בחטיבת נח"ל.
• גדוד 932 – גדוד בט"ש של פיקוד המרכז בבקעת הירדן (הוקם ב-1976). היום גדוד בחטיבת נח"ל.
• גדוד 937 – גדוד היאחזויות בשנות התשעים.
• גדוד 950 – גדוד בט"ש עד 1987. אחר כך התמזג עם גדוד 50 של נח"ל המוצנח וצורף לחטיבת נח"ל.
• משל"ט 960 - מסגרת תואמת גדוד עבור מספר קטן של היאחזויות, בעיקר בערבה.

• 
  טקס עם דגל גדוד נח"ל 908.
• 
  שגריר אוסטריה מגיע לבית הנשיא, 1972, משמר כבוד עם דגל גדוד נח"ל 908.
• 
  דגל גדוד נח"ל 905 בטקס הקמת היאחזות נח"ל דקלה בסיני, יולי 1969.
• 
  דגל גדוד נח"ל 950 בטקס פתיחת מפגן ומצעד צה"ל בירושלים על ידי נשיא המדינה יצחק בן צבי. 1958.
• 
  דגל גדוד נח"ל בטקס הקמת היאחזויות נח"ל אשחר ועצמון בגליל, מאי 1979.
• 
  דגל גדוד נח"ל בטקס הקמת היאחזויות נח"ל אשחר ועצמון בגליל, מאי 1979.

ראו גם

• חטיבת הנח"ל
• להקת הנח"ל
• היאחזות נח"ל

לקריאה נוספת

• צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא ולביטחון - כרך "נח"ל", הוצאת רביבים.
• מורשת גדוד 50, 1948-2008, קינג הוצאה לאור.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: נח"ל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נח"ל

• אתר העמותה להנצחת חללי הנח"ל ומורשת הנח"ל
• סיפור מקומי - מורשת הנח"ל, ציר הזמן המציג את התפתחות הנח"ל לאורך השנים באמצעות תמונות וסרטונים
• גדוד 88 - ראשית הנח"ל המוצנח בצה"ל
• פעולות תגמול ומלחמות. שילוב לוחמי הנח"ל בפעולות הצנחנים
• הנח"ל - מאז ועד היום, אתר חיל החינוך והנוער
• תולדות הנח"ל ורשימת היאחזויות - מאתר רשת עמלנט, מאורכב בארכיון האינטרנט
• סיפורה של תקופה(הקישור אינו פעיל) - סרט דוקומנטרי אודות חברי גרעין נח"ל שדה-אליהו - עלומים ששרתו בין השנים 1967–1970. באתר של שחר הפקות
• הנח"ל באתר צה"ל
• "היאחזות הנח"ל בגליל", יומני כרמל ספטמבר 1953 (התחלה 4:40)
• טקס המחזור הראשון של נח"ל, יומני כרמל אוגוסט 1951 (התחלה 1:49)
• ישראל, צה"ל. נח"ל, דף שער בספרייה הלאומית
• מסמכים על הקמת הנח"ל, באתר הארכיון הציוני, 20 באוגוסט 2023
• רעות גוויסר, הנח"לאים חוזרים: סיפורה של החטיבה הירוקה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 3 בינואר 2024
• אוסף נח"ל, בארכיון יד טבנקין

הערות שוליים